זוגות שרבים הכי הרבה, אוהבים הכי הרבה

אם אתה אוהב אותי, תריב איתי. אם אתה אוהב אותי, תצעק איתי. תצעק ותצרח איתי וכך תראה לי שאכפת לך. תדרך; תרוּץ; אבל תעמוד על שלך. תרעד איתי ותבכה איתי. תיהיה תשוש, עצבני ושלגמרי ימאס לך ממני. תרקוד איתי את הטנגו המשוגע של אהבה וכאב איתי.

תטרוק דלתות, תרביץ לקירות ותזרוק כלים. תתקשר אליי לטלפון בעצבים וכעס. תשלח לי הודעה של בוז. תעיר אותי באמצע הלילה כי אתה מסרב להניח לזה עד הבוקר.

תחזיק אותי ער עד הבוקר, מדברים, צועקים, ואז מקשיבים. תגרום לשכנים להתלונן, ולכלבים לנבוח. רק תראה לי שאתה אוהב אותי; תראה לי שאכפת לך.

תראה לי שאתה מוכן לשמור על זה, אפילו כשאתה רוצה לעזוב. תראה לי שאתה הולך לעשות מאמץ ולהילחם למרות הכאב ומעבר לפגיעה. כי כמה שזה נראה משוגע ומגוחך, כשאתה רב זה אומר שאתה אוהב אותי.

למרבה הצער לכל אלה שלצד הזוגות שרבים יותר משהם מדברים, הם כנראה לא יפרדו בזמן הקרוב. למעשה, הריבים שלהם אינם סימן למערכת יחסים חולה, אלא לאחת בריאה.

לפי ד"ר ג'ון מ. גוטמן ממכון גוטמן, ריבים אינם סימן למערכת יחסים חלשה, אלא דווקא לחזקה… תלוי באיך אתם רבים.

הנה שלושה סגנונות בסיסיים, לפי גוטמן:

אלה שרוצים לשבת, להגיע לפשרה, ולשוב לנוחות אחד עם השני.

אלה שרוצים להישמע באופן מיידי ויש להם פרטנר שמסכים איתם.

אלה שאין להם שוב עניין להתמודד עם הבעיות.

הגישה הראשונה, בתיאור רציונאלי, לא תמיד כולל ישיבה. זה יכול לכלול התקפי זעם , צעקות בפנים אדומות ודריכות רגליים בפינות החדרים. זה נגרם, בכל מקרה, בדרך כלל בפשרה ושלום.

כמו שכולנו למדנו מריבים טובים, מעבר דרך ריב יכול להיות קשה וכואב, התוצאות תמיד נגמרות במערכת יחסים חזקה.

הגישה השנייה היא רק סימן לפרטנר שלא רוצה לפתור את הדברים או אפילו להקשיב. זה מישהו שלא שווה את הזמן שלכם ולא נלחם בדרך פרודוקטיבית ובעלת יתרונות. הפרטנר הזה לא באמת מעוניין במריבות, יותר בצעקות.

השלישית היא גישה קטלנית למערכות יחסים: ללא ריבים. למסתכלים מבחוץ, זה יראה כמו זוג שלא רב לעולם והוא המאושר ביותר. למעשה, זה ההפך. זה הזוג שאכפת להם מספיק לריב- לא לברוח מזה, ולהילחם בזה- שמחזיקים הכי חזק, במערכת יחסים אוהבת יותר.

זה הכי קל לברוח כשדברים הופכים לקצת קשים, אבל זהו סימן לאהבה אמתית להיות מוכנים לסבול את הכאב וחוסר הנוחות של לעבוד על מערכת יחסים במהלך ריב טוב.

ריבים אומרים שאכפת לכם

ריבים אומרים שאכפת לכם מספיק כדי להתמודד עם הכאב והכעס, במקום פשוט לקום ולברוח. זה אומר לרדוף אחר פתרון, פריצת דרך יהפכו אתכם לחזקים יותר.

אין שני אנשים שיסכימו על הכל כל הזמן, ולריב רק אומר שהגעתם לנקודה במסע שלכם ביחד שזקוק לתשומת לב מירבית ותקשורת.

המטפלת הזוגית דנה וורד מסבירה," לריב זה נורמלי. למרות שזוגות עלולים לחשוב שריבים זה סימן למערכת יחסים גרועה, באמת שזה מאד חשוב. המפתח הוא לריב עם כוונה".

כל הרעיון הוא "לריב או לברוח".הדרך שבה זנים מתרגלים ומתפתחים מבוסס על התגובה הפיזיולוגית שקורה כשאיום מופיע. אתם או עומדים על שלכם או בורחים מהסיטואציה. בכל מקרה, אתם מחליטים החלטה, אחת ששואלת האם האיום שווה לתקוף חזרה, או לברוח.

הזוגות הכי מאוהבים מוכנים לדחוף הצידה את הרצון הלא מודע (והמודע) להרגיש, לטובת שמירה על מה שיש ולהילחם אחד על השני.

לריב אומר להשאיר אחד את השני בריאים… ושפויים

גאוטמה בודהה פעם הזהיר בחכמה, " לשמור בפנים כעס זה כמו לשתות שיקוי ולצפות שהאדם האחר ימות".

לפי מחקרים שפורסמו ב"רפואה הפסיכוסומטית", ההיגיון של בודהה לא היה רק עמוק ביותר, אלה גם נכון מדעית.

לפי מחקר של 10 שנים ובו 4,000 גברים ונשים בפרמינגם, מסצ'וסס, נשים, בעיקר, שמחזיקות כעס בעצמן או רגשות לא פתורים בזמן ריב הן בסיכון פי ארבע למות מנשים שיכולות להביע את עצמן.

CNN פרסמו ממצאים של מחקר נוסף של ארנסט הרבורג, דוקטורט, מאוניברסיטת מישיגן. המחקר עקב אחר 192 זוגות נשואים מ-1971 ועד-1988 ומצאו שאלה שאגרו את הכעס שלהם בזמן ריב או בזמן תקיפה לא חיו זמן רב או היו בריאים כמו זוגות שרבו ופתרו את הבעיות בצורה הוגנת.

המתח הזה שאתם מרגישים מהחזקת הכעס בפנים הוא אמתי. הסיכונים הבריאותיים של המתח הם גם כן מאד אמתיים. אם אתם אוהבים את בני הזוג שלכם, אכפת לכם מבריאותם של הפרטנרים שלכם ורוצים לראות אותם מאושרים יותר, אז תלחמו למען מערכת היחסים שלכם.

לריב אומר להיות כנים

רק בזמן ריב טוב אתם יכולים לשחרר את העכבות ולהבין איך אתם ובני הזוג שלכם באמת מרגישים.

לפי פאולה פאול, המחברת של "התחלת הנישואים ועתיד הנישואים",ישנן התאמות של תכונות אישיותיות, כמו אמונות וערכי ליבה, יוצאים החוצה בזמן ריב טוב. זה קורה כשאתם רותחים, ולא נרתעים או מחזיקים את עצמכם, אז אתם סוף סוף נותנים לאדם השני לראות איך אתם באמת חושבים ומרגישים.

ההתפרצות הזאת של האמת מגיעה מתוך וויכוח טוב ודיון סוער. בלי הריבים הללו, אנשים יתחתנו ויביאו ילדים מבלי לדעת את הרגשות האמתיים והתשוקות האדירות של הפרטנר שלהם.

על מנת להתעמת עם הנושאים החשובים והדחוקים שיכולים להרוס נישואים, הזוג חייב להיות לחלוטין כנה ופתוח עם עצמם ואת הערכים שהם מחזיקים כחשובים ביותר. אם הערכים הללו לא נבדקים עד שמתחיל ריב, אז אין שום דרך לדעת מהו הדבר שבאמת שווה להילחם עליו.

via: youcantbreakme

--------------------------------------------------