"אלוקים שלום, כותב הבן שלך."

"אלוקים שלום, כותב הבן שלך.

אני מצטער להפריע לך, כי אתה בטח עסוק ב-"לצבוע" בתים בלבן, וכמו שאני יודע, גם אתה מתכונן, מתכונן לקבל את השבת במקום הכי נקי שעוד אף עין חיה לא ראתה - גן העדן.

עצרתי לרגע את שגרת היום שלי, זאת שאני שונא, אבל אני יודע שאתה בחרת עבורי אותה, ואתה, אתה יודע הכי טוב.

היא "פגומה", היא הצגה שהכרטיסים אליה אזלו, היא ה-"קצת לימון" החסר בחריימה, היא נגיעות ומנגד סטירות, בעיטות וצעקות שגם גדולי המדענים לא הצליחו להבין איך מפעילים את זה. 

אם דמעות היו עולות כסף, הייתי לוקח הלוואה ונכנס לחובות, כי האישה הזו דמעה הרבה, והגיע הזמן שמישהו יפסיק את זה, כי בינתיים רק שלמה ארצי יכול לנגב את הדמעות. והיא? היא ארצי, היא גושן,"אי. זי" וגם עוד אחרים רבים ש-"טודו-בום" הצליח לטפס מעליהם, וזאת, זאת תופעה שהיא לא-מוסברת.

באוקיינוס הכי עמוק היא זרקה לי גלגל הצלה. החלטתי "לשחות" צמוד לרגש, קרוב לרחוב האהבה - צמרמורת אלוהית, זיעה חמה. 

היא "נמס-בכוס" בזמן שגשם מנקה את הרחובות, היא תמימות של ילד בן שלוש שלראשונה הצליח לצייר בית, שמש ודשא לפני שהוא "קשקש" אהבה. 

אני לא רוצה לגזול מזמנך אבא, רק רציתי להודות לך על ההזדמנות לפגוש פנים אל פנים את הבריאה שלך, זאת שנדמה לי ש-"ציירת" בחדרים הכי גבוהים שם למעלה, ערכת, מחקת וגם קצת התעצבנת שאתה צריך "לוותר" על אוצר שכזה. לא נורא.

שישי הגיע, ואני רק מחכה לאכול את העולם שלה, את האוכל שלה ואת הפחדים שלה. תודה על ההזדמנות, תודה על 24/7 של פרפורי רגשות."

מוזמנים לשתף / Adam Kahlon

--------------------------------------------------

פורסם ע"י lioritach@
רוצים גם להופיע כאן? שלחו אליי הודעה. 
לחצו כאן

לעוד טקסטים תרדו למטה.