הדרך לאושר רצופה גם במכשולים

אני לא רוצה לסבך אתך, אבל יש מצב שהיא תתייג את השם שלך כאן.
הגיע הזמן שתכתוב אותה, שתלמד אותה -
מעטים מצליחים "לגעת" בשמיים,
מעטים שורדים אהבה,
מעטים שמבינים מה זה דגדוגים, כפיות, ליטופים ונשיקות מבן-אדם שהעדיף להישאר שעות נוספות על ספסל הלימודים, "לחרוש" את העולם ולבסוף לזכות בנפש תאומה,
כזו עירומה, כזו שמצליחה להעיף אתך בכל יום מחדש, בכל שניה ושניה.
תגיד לה, תגיד לה שהיא הכי יפה "ככה", הכי יפה בחולצה פשוטה, הכי יפה כאשר קוקו "אבועגלה" מלווה אותה במהלך היום.
תסמיק לכבודה, תגיד לה שהיא הצליחה "לטפס" עד לחדרי הלב, שהיא השמש שלך בימים חשוכים ושמעולם לא האמנת שאתה תצליח "לקבור" את האגו במגירה, שם נמצאים זיכרונות מהעבר.
תעבוד איתה על משברים, תסביר לה עד כמה חשוב לך החיוך שלה, עד כמה אתה מפחד לאבד אותו.
תסביר לה שלצידה אתה רוצה לצבור חוויות, אלבום תמונות שימלא את המגירות, ולאט-לאט אתה תצליח לעבור דרך ה-"סלקציה" אל מקומות שהרגש עוד היה שם דייר, אבל הוא כבר עזב.

אל תתנשא עליה, אל תכאיב לה, אפילו כשהיא לא מפסיקה "לחפור" לך, להתקשר אליך בזמן שאתה בעבודה, שתביא לה משהו מהפיצוצייה או סתם כאשר היא מתייגת אתך בלי סוף, ואתה, אתה שונא תיוגים, אבל מבין שאהבה זה לא משהו מובן מאליו.

תפסיק להעיר לה על הנהיגה,
אל תחסוך במחמאות לכבודה ואת החגים שקרבים ובאים תעביר עם במשפחה שלה, אפילו שלך - אבל תדאג שהיא תיקח חלק בעולם שלך,
זה שאקבר מנעולן לא הצליח לפרוץ לפני שבורא עולם סימן "וי" עליה, סימן אותה לכבודך.
אני בטוח שזה הדדי, ואתם,
אתם "תשחקו" בתופסת עד 120, כי הדרך לאושר רצופה גם במכשולים.

--------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

Adam Kahlon

אהבתם?

מה אתם חושבים על המשפט? כתבו לנו :)