אנחנו לא יודעים כלום על אהבה.
--------------------------
הוא גר בדירה קטנה, אם אפשר לקרוא למקום הזה דירה.
הקירות מתפוררים, השיש מעט שבור, הרצפה כבר אבדה את הברק שלה ואפילו כלי החשמל ישנים ובקושי עובדים כמו שצריך.
על מיטה ישנה בין ערימה של שמיכות הוא מעביר את החורף מכורבל בהם.
הגעתי אליו דרך עזרה לקשיש.
בחור מבוגר מאוד שנשארה בו עוד רוח חיים.
פעמיים בשבוע אני מגיע לבקר אותו, לשאול לשלומו.
על הדרך אני קונה מגש פיצה משפחתית, הוא חולה על פיצה אבל לא יכול להרשות לעצמו יותר מדי כי אחרי הכול, הוא חסר כל והוא לבד.
בקושי את חשבון המים והחשמל מצליח לשלם.
בקומה שלישית, בבניין ללא מעלית מתגורר לו זקן בודד.
בין ישיבה לישיבה שלנו הוא נוהג לחזור על סיפורים שכבר סיפר לי בעבר, אבל אני לא קוטע אותו ומתרגש מחדש, בעיקר כשהוא מזכיר אותה.
אשתו שנפטרה לפני 7 שנים מהמחלה הארורה.
לצערו אין לו כל זכר מימנה למעט בגדים ישנים ותמונה בשחור לבן בארנק.
אני לא אחד שנמס מאהבה אבל בהחלט התרגשתי מהדרך שבה הוא הזכיר אותה, מהדרך שבה הוא דיבר עליה.
העיניים שלו זהרו, הקול שלו הפך סדוק מעצב ומגעגוע ואפילו דמעה קטנה הפתיע ועשתה את דרכה על גבי פניו המקומטות.
אין לו כבלים, אין לו קרובים שיכולים להיות שם ורק להקשיב לו, כי לפעמים זו התרופה הכי טובה שמשהו רוצה - שיקשיבו לו. שישמעו אותו באמת.
הוא היה יושב שם ופשוט מדבר עם אלוהים.
לפני יומיים נסענו אל קברה, דאגתי להיות לידו.
הקבר היה מלוכלך ואני מבין אותו, קשיש מסכן..
שטפתי את הקבר ופינתי לו את הדרך שידבר אליה קצת.
הוא נעמד שם קרוב ל 5 דקות,
כאלו הוא שוחח איתה.
דקה לאחר מכן התיישב, הניח את ראשו על הקבר והחל לבכות.
מה אני אגיד לכם,
נשרף לי הלב.
לו רק היא ידעה את הדרך שהוא עבר בלעדיה,
אני כבר הייתי נשבר.
לפחות עכשיו הוא לא לבד מדבר עם אלוהים, עכשיו הוא מדבר איתי.
Adam Kahlon
--------------------------
הוא גר בדירה קטנה, אם אפשר לקרוא למקום הזה דירה.
הקירות מתפוררים, השיש מעט שבור, הרצפה כבר אבדה את הברק שלה ואפילו כלי החשמל ישנים ובקושי עובדים כמו שצריך.
על מיטה ישנה בין ערימה של שמיכות הוא מעביר את החורף מכורבל בהם.
הגעתי אליו דרך עזרה לקשיש.
בחור מבוגר מאוד שנשארה בו עוד רוח חיים.
פעמיים בשבוע אני מגיע לבקר אותו, לשאול לשלומו.
על הדרך אני קונה מגש פיצה משפחתית, הוא חולה על פיצה אבל לא יכול להרשות לעצמו יותר מדי כי אחרי הכול, הוא חסר כל והוא לבד.
בקושי את חשבון המים והחשמל מצליח לשלם.
בקומה שלישית, בבניין ללא מעלית מתגורר לו זקן בודד.
בין ישיבה לישיבה שלנו הוא נוהג לחזור על סיפורים שכבר סיפר לי בעבר, אבל אני לא קוטע אותו ומתרגש מחדש, בעיקר כשהוא מזכיר אותה.
אשתו שנפטרה לפני 7 שנים מהמחלה הארורה.
לצערו אין לו כל זכר מימנה למעט בגדים ישנים ותמונה בשחור לבן בארנק.
אני לא אחד שנמס מאהבה אבל בהחלט התרגשתי מהדרך שבה הוא הזכיר אותה, מהדרך שבה הוא דיבר עליה.
העיניים שלו זהרו, הקול שלו הפך סדוק מעצב ומגעגוע ואפילו דמעה קטנה הפתיע ועשתה את דרכה על גבי פניו המקומטות.
אין לו כבלים, אין לו קרובים שיכולים להיות שם ורק להקשיב לו, כי לפעמים זו התרופה הכי טובה שמשהו רוצה - שיקשיבו לו. שישמעו אותו באמת.
הוא היה יושב שם ופשוט מדבר עם אלוהים.
לפני יומיים נסענו אל קברה, דאגתי להיות לידו.
הקבר היה מלוכלך ואני מבין אותו, קשיש מסכן..
שטפתי את הקבר ופינתי לו את הדרך שידבר אליה קצת.
הוא נעמד שם קרוב ל 5 דקות,
כאלו הוא שוחח איתה.
דקה לאחר מכן התיישב, הניח את ראשו על הקבר והחל לבכות.
מה אני אגיד לכם,
נשרף לי הלב.
לו רק היא ידעה את הדרך שהוא עבר בלעדיה,
אני כבר הייתי נשבר.
לפחות עכשיו הוא לא לבד מדבר עם אלוהים, עכשיו הוא מדבר איתי.
Adam Kahlon
מה אתם חושבים על המשפט? כתבו לנו :)
אנחנו לא יודעים כלום על אהבה.
Reviewed by lior
on
פברואר 12, 2018
Rating:
Reviewed by lior
on
פברואר 12, 2018
Rating:
סיפןר מרגששש!!
השבמחק