אתה "מתחתן" איתה

אתה "מתחתן" איתה, "מתחתן" עם הכישלונות שלה, עם הפחדים והצמרמורות שמגיעים ו-"מלטפים" אותה בכל לילה מחדש.

אתה "מתחתן" עם השיגעונות שלה, עם ה-"פאקים" שיכולים להוציא אתך מדעת, עם ההצלחות שלה, עם הקנאה שכולם מסתכלים עליה, כי לעזאזל, אלוקים "ערך" אותה בדיוק למענך, אבל בדיוק.

היא מפזרת אהבה באמצעות נשיכות, היא "תשרוט" ותסמן אתך כי אתה עכשיו הטריטוריה שלה, ואתה, אתה תחרוט לה "היקי" על הלב, תשאיר לה את הביטחון שלך בחדר ואז תלך בידיעה שהיא עטופה בשריון עשוי מהחומר שאתה. מי שאתה. מה שאתה.

"היא הפכה לי את העולם אחי, היא הצליחה לטפס הכי גבוה שאפשר, והיא רק מטר חמישים ושמונה."

לך תסביר מה זה "אהבה", מה זה לנהל שיחה בת כמה שעות מאחורי צג טאצ' עשוי פלסטיק מחורבן אבל להצליח "לגעת" בה, להצליח בכל מקום להביא את השמש למענה, וכששואלים אתך מה אתה מרגיש אליה שלא הרגשת בעבר, הלב שלך והמוח "לוחצים" ידיים ומנסים לשתף פעולה, כי הפעם, הפעם אתה חייב "לשלוף" ת'שובה שבטעם שלה היא כמעט מתקרבת לטעם גן-עדן – ת'שובה אלוהית.

לך, לך תסביר מה זה לצבוע את החיים שלה, להיות אוזן-קשבת ולמה הקול שלך הוא היחיד שמצליח להרגיע אותה כי היא עכשיו עצובה. לך...

אתה "מתחתן" איתה, "מתחתן" עם הגוף שלה, עם חלומות שהיא שוכחת ועם חיוך, כזה שבורא עולם עוצם עיניים כשהוא רואה את זה,

כי הוא פוחד, פוחד להתאהב בה גם.

נכון, היא "פוליטיקאית" לא קטנה, אבל יא-חביבי, היא הפלפל שהיה חסר לך בחיים.

ואתה, אתה מטורף על איזור הנוחיות שלך, רק שהפעם האיזור הזה נתון לשליטה שלה.

Adam Kahlon

מה אתם חושבים על המשפט? כתבו לנו :)